תאונות עבודה
עו"ד יואב גפני
www.nezikin.co.il
טלפון: 03-9500044
לתאונת עבודה עשויים להיות שלושה מישורים מקבילים. האחד - המישור הסוציאלי, ביחסים שבין העובד למוסד לביטוח לאומי. השני - המישור הנזיקי, ביחסים שבין העובד למעביד (או צד שלישי, כמפורט להלן). השלישי - במידה ולעובד היה ביטוח פרטי (נכות, אובדן כושר עבודה וכיו"ב), אזי קמה לעובד עילה כנגד חברת הביטוח.
המישור הסוציאלי - אל מול המוסד לביטוח הלאומי
סעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר מיהם המבוטחים על פי החוק. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
במקרה של תאונת עבודה, זכאי הנפגע לקבל מאת המוסד לביטוח לאומי דמי פגיעה עבור 91 הימים ממחרת יום התאונה. דמי פגיעה אלה נועדו לפצות את הנפגע בגין הפסדי ההשתכרות שנגרמו לו לאחר התאונה ובעקבותיה. במידה ונותרה לנפגע נכות כתוצאה מן התאונה, זכאי הנפגע להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. במקרה כזה תיקבע הנכות על ידי ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי. בנוסף זכאי הנפגע לכיסוי הוצאות הריפוי, תרופות, הוצאות נסיעה לטיפולים רפואיים וכיו"ב.
דמי הפגיעה מחושבים לפי 75% משכרו של הנפגע. גם גמלת הנכות נגזרת משכרו של הנפגע, בהתאם לאחוזי הנכות שנקבעו. במידה ונקבעה נכות בשיעור נמוך מ-19%, יקבל הנפגע מענק חד-פעמי. אם נקבעה נכות בשיעור גבוה מ-19%, יקבל הנפגע גמלה חודשית.
חוק הביטוח הלאומי סבוך ומפותל ורצוף הרחבות לצד צמצומים של הגדרות שונות, כגון מיהו עובד, מהי פגיעה בעבודה, מהם התנאים לזכאות לתגמולים שונים מהמוסד לביטוח לאומי וכיו"ב. על כן מומלץ להיוועץ בעו"ד לפני הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי ולו על מנת לעמוד על הזכויות המגיעות לנפגע.
המישור הנזיקי - אל מול המעביד/המזיק
בתי המשפט פסקו, כי מעביד חב חובת זהירות כלפי העובד. על המעביד מוטלות חובות שונות, שמטרתן לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה. בין השאר חייב המעביד לספק לעובד כלי עבודה בטוחים, הגנה מפני סכנות במקום העבודה, הדרכה נאותה, פיקוח ועוד.
כאשר נפגע עובד במהלך עבודתו, בוחן בית המשפט האם עמד המעביד בחובות המוטלות עליו. אם ימצא בית המשפט כי המעביד הפר איזו מן החובות המוטלות עליו, ובפרט אם חובות אלו נקבעו בחיקוק מסוים, יקבע בית המשפט כי המעביד התרשל כלפי העובד, ובמקרה כזה תקום לעובד זכאות לפיצוי מאת המעביד.
במידה ומדובר בתאונה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, זכאי העובד - כאמור - לפיצוי חלקי מהמוסד לביטוח לאומי. במקרה כזה, ועל מנת למנוע "כפל פיצוי", יקבע בית המשפט כי המעביד לשלם לעובד את יתרת הפיצוי שאינו משולם לעובד על ידי המוסד לביטוח לאומי, ובין השאר 25% מאובדן השכר, פיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות עזרת צד שלישי ועוד.
אם המעביד ביטח עצמו ואת פעילותו, רשאי העובד לתבוע גם את חברת הביטוח שביטחה את המעביד. לפיכך, מומלץ בטרם הגשת התביעה כנגד המעביד, לברר עימו אם הוא מבוטח, למשל בפוליסת "חבות מעבידים", מאחר שקל יותר לקבל את הפיצוי שייפסק מחברת הביטוח מאשר מהמעביד, אשר בדרך כלל חוסנו הכלכלי נמוך מזה של חברת הביטוח.
תאונת עבודה שנגרמה עקב רשלנותו של צד שלישי
ישנם מצבים בהם העובד עשוי להיפגע במהלך עבודתו אצל או על ידי צד שלישי, שאינו המעביד. דוגמה שכיחה של תביעה כנגד צד ג' הינה מקרה בו העובד נשלח לבצע עבודה אצל לקוח של המעביד, ואצל אותו לקוח מתרחשת תאונה בגלל מעשה או מחדל של הלקוח. במקרה כזה יכול העובד, בנוסף לפניה למוסד לביטוח לאומי, להגיש תביעה נזיקית כנגד המעביד וכנגד הצד השלישי. במצב דברים זה עשוי העובד להיפרע אף יותר מנזקו ולקבל 125% מנזקו במקום 100%.
המישור השלישי - ביטוח פרטי
עובדים רבים מבוטחים באופן פרטי במסגרת פוליסות תאונות אישיות, פוליסות ואובדן כושר עבודה וכיו"ב. כאשר נפגע אדם במהלך עבודתו, הוא זכאי על פי רוב להגיש תביעה גם מכוח פוליסות פרטיות, בנוסף לתביעה המוגשת למוסד לביטוח לאומי ו/או כנגד האחראי לקרות הנזק (מעביד, צד שלישי). כמו כן, עובד אשר אינו מבוטח באופן פרטי במסגרת פוליסות כנ"ל - רצוי כי יבדוק במקום העבודה, אם הוצאה מטעם מקום העבודה פוליסת תאונות אישיות או אובדן כושר עבודה. עובדים רבים אינם מודעים לכך שמקום העבודה דאג לבטחם.
התיישנות
תביעה לדמי פגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי עד שנה ממועד הפגיעה, כיוון שהזכות לקבלת כספים מהביטוח הלאומי מתיישנת כעבור שנה מהמועד שבו נוצרה עילת התביעה.
תביעה נגד המעביד או נזק צד שלישי שגרם לנזק יש להגיש עד 7 שנים ממועד הפגיעה.
תביעה נגד חברת ביטוח בגין פוליסות פרטיות יש להגיש עד 3 שנים ממועד הפגיעה.
בכל מקרה מומלץ שלא להשתהות בהגשת התביעות, ורצוי לפנות לעו"ד המתמחה בדיני ביטוח ונזיקין בהקדם לאחר קרות התאונה.
