תאונת עבודה – מינוי מומחה רפואי המשמש כפוסק בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי
תקציר:
כאשר מוגש לבית הדין תביעה שעניינה תאונת עבודה, עשוי בית הדין למנות מומחה רפואי אשר יתן חוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי כי ככלל, מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה.
המאמר:
תאונת עבודה היא תאונה שארע לעובד תוך כדי ועקב עבודתו, ולעצמאי, תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. לרוב, כאשר מוגשת לבית הדין לעבודה תביעה שעניינה תאונת עבודה, ידון בית הדין בעובדות הרלוונטיות של המקרה
ויתן החלטה בעניין מינוי מומחה רפואי. תפקידו של המומחה הרפואי אשר ממונה ע"י בית הדין הוא בדרך כלל לקבוע את הקשר הסיבתי בין אירוע (תאונת עבודה) לבין מצבו של התובע (הליקוי הרפואי ממנו הוא סובל). לחוות הדעת הניתנת ע"י מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית הדין בעניין תאונת עבודה, משקל רב מאוד, ולעיתים מכריע, בהחלטתו של בית הדין בשאלת הקשר הסיבתי.
בעב"ל 389/09 בעניינו של לגזיאל שמואל, קבע בית הדין הארצי לעבודה מדיניות חדשה בעניין מינוי מומחים רפואיים, לפיה, לא ימונו מומחים רפואיים אשר יושבים כפוסקים רפואיים בוועדות הרפואיות בביטוח לאומי, הדנות בקביעת נכויות בעקבות תאונת עבודה.
בפסק הדין התייחס בית הדין הארצי למספק נקודות עיקריות. ראשית, הבעייתיות הקיימת בהתנהלותן של הוועדות הרפואיות בין כותלי המוסד לביטוח לאומי, תוך קבלת שירותים מנהליים מהמוסד לביטוח לאומי. בעניין זה ראה מאמר נפרד בנושא "הוצאת הוועדות הרפואיות מן המוסד לביטוח לאומי". שנית, בית הדין הארצי נתן משנה תוקף לדבריו של כב' השופט מצא בבג"ץ קופטי, אשר קבע כי מינוי רופא היושב כפוסק בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, כמומחה מטעם בית הדין, יוצר "חשש גבולי לפסלות". שלישית, בית הדין ציין כי איסור לשבץ כמומחים רפואיים, יועצים חיצוניים אשר נותנים למוסד לביטוח לאומי חוות דעת, קיים זה מכבר. בית הדין הדגיש בהחלטתו כי לא מוטל ספק בקביעותיהם המקצועיות המומחים הרפואיים הגם שהם יושבים גם כפוסקים בוועדות הרפואיות, יחד עם זאת, בשל העדר הפרדה מבנית בין המוסד לביטוח לאומי לבין הוועדות הרפואיות, ומטעמים של מראית פני הצדק, יש להפריד בין המומחים הרפואיים לבין הפוסקים בוועדות.
בהכרעת דין מפורטת קבע בית הדין הארצי כי ככלל מומחים המשמשים כפוסקים בוועדות רפואיות, לא ימונו כמומחים – יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה. בית הדין ציין שני חריגים לכלל. הראשון, כאשר קיימת הסכמה דיונית של הצדדים לגבי זהותו של המומחה הרפואי. השני, מטעמים מיוחדים, כאשר קיימת מומחיות מיוחדת של המומחה הרפואי אותו מבקש בית הדין למנות.
נפגעת בתאונת עבודה ?
בכדי להבטיח כי זכויותיך נשמרות הן בהליך בבית הדין והן בוועדות הרפואיות, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הביטוח הלאומי.