פרידה מהנוסטלגיה
בפרשת וירא כתוב: "וישכם אברהם בבוקר..." ואנו לומדות על כוחו ומשמעותו של מבט העיניים ומבט הלב הראשוני.
"והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצווך היום..." וגם: "והיו בעיניכם כחדשים."
מהתורה אנו לומדות על כוחו של "היום" על כוח ההתחדשות היומיומית.
חלילה, אין אנו מתנכרות, לא משאירות מאחור וגם לא מתעלמות.
משאירות מאחור את הסממנים החיצוניים, את ההרגל שבדברים.
כי הטוב האמיתי, המהותי, הופך להיות חלק מאיתנו, נטמע בנו, ועמו אנו מתקדמות. אנחנו סך כל מאורעותינו וחוויותינו.
כאשר אנו נצמדות למאורעות העבר, אף אם היו אלה מאורעות חיוביים, הרי שהדבר מקשה עלינו לצעוד הלאה באופן מלא. חלק מכוחות הנפש שלנו 'נשאר מאחור', וזהו פירושה ה'הוליסטי' של המילה 'נוסטלגיה'.
אך כשאנו נצמדות אל העבר ואין אנו יכולים לשחרר את הרע, את הזדהותנו עמו, הדבר מזיק ומשחית, כפי שנלמד מסיפורה של אשת לוט.
הזדמנות השבוע: להשתחרר
כאשר אנחנו לא מסוגלות להיפרד ממשהו רע, אלא מאפשרות ליצר הרע לגרום לנו להביט לאחור שוב ושוב, נגרם לנפשנו נזק רב.
אירוע קשה נשאר חרוט, והנפש נשארת קשורה בו. הזיכרונות מכילים את המראות, את הקולות, את הריחות והטעמים, ואלה נתקעים במערכת שלנו וחוסמים אותנו מהתקדמות והתחדשות.
הכול נצרב בנו ובגופנו עד לרמה של התא. משהו בנו קופא והופך לנציב מלח.
הנה הזמנה:
היפרדי מהעבר הכואב, ואם המצב מצריך עזרה מקצועית - פרגני לעצמך!
עוררי בתוכך השראה ומוטיבציה לשחרור, לפרידה.
הביטי קדימה כמו אברהם אבינו, מתוך שמחה והתחדשות לקראת כל יום חדש.
יום יבוא, בו גם המדע יוכיח שיש קשר הדוק בין פעולת העין ופעולת הלב, מבחינה ביולוגית ונוירולוגית.
