אדם הולך ברחוב ונפגע עקב בור במדרכה. האם הייתה רשלנות כלפיו או שמה הוא המתרשל? ובהנחה שהתרשלו מולו, מול מי עליו לתבוע? המדרכה שייכת לעירייה, את הכביש ולעיתים גם את האספלט סללה חברה קבלנית וכשמדובר בשטח של חנות אז האחריות היא של החנות עצמה???

במקרה אותו אסקור מדובר על אדם כבן שישים, עובד בנק מזה כשלושים שנה, שנהג לחזור ברגל לביתו לאחר יום עבודה כמדי יום. באחד הימים מעד האיש עקב בקע במדרכה הסמוכה לחנות של סנדלר ונפגע בברכו הימנית.

מבדיקה בבית החולים התגלה כי לאיש התרסקה פיקת הברך, והוא נאלץ לעבור ניתוח לקיבוע הפיקה כעבור שבוע. תהליך החלמתו של האיש ארך כשנתיים וחצי במהלכם עבר מספר פרוצדורות רפואיות, טיפולים שיקומיים רבים (פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק) שהביאו להטבה מסוימת, אך לא מלאה והאיש נותר כשהוא מוגבל באופן ניכר.

מאחר והתאונה ארעה עת היה האיש בחזרה מעבודתו הוכרה התאונה כתאונת עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי (מל"ל). ההגדרה הבסיסית של תאונת עבודה (אבל לא רק), קובעת כי תאונת עבודה היא תאונה שארעה בזמן העבודה, בדרך אליה או בחזרה ממנה.

במקביל הוגשה תביעה כנגד העירייה שבשטחה ארעה התאונה. לתביעה צורפה (כנדרש בתקנות), חוות דעתאורטופדית מטעם התובע הקובעת כי לתובע נותרה נכות צמיתה משוקללת בגובה 23.5%. מטעם הנתבעים הוגשה חוות דעת נגדית הקובעת כי לתובע נותרה נכות אורטופדית צמיתה בגובה 7%.

מאחר והתאונה ארעה בשובו של התובע מעבודתו היא נכללת בהגדרה של תאונת עבודה. לאחר שהוכרה התאונה על ידי המל"ל, פניתי בשם התובע בתביעה לקביעת נכות מעבודה תוך צירוף התיעוד הרפואי וכן חוות הדעת שניתנה לתובע. הועדה הרפואית שמונתה לתובע קבעה כי לתובע נקבעו נכויות זמניות לתקופה של כשנתיים ולאחר מכן נקבעה לו  נכות צמיתה בגובה של 10%.

מאחר ועל נכות משוקללת בגובה 9 – 19% מתקבל מענק (במקרה שלנו בגובה של 80,000 ₪) ואילו על נכות בגובה 20 אחוז ומעלה מתקבלת קצבה חודשית הניתנת עד הפטירה (שמשמעותה בפועל, ובהנחה שהאיש יגיע לגיל פטירה על פי הסטטיסטיקה- 79, כ-3,300 ₪ לחודש וכ-500,000 ₪ במשוקלל), חשוב היה להשיג נכות משוקללת מעל 19%.

לאחר שיחה עם הלקוח וזוגתו, ותוך הבנה כי למרות שהסיכוי שהערעור יתקבל הוא נמוך, הסיכוי שהנכות בו תרד מתחת ל-10% (ואם מתחת ל-9 המשמעות היא אובדן המענק), נמוכה אף יותר ורוב הסיכויים שהמצב יישאר כמות שהוא, הוסכם שנגיש נימוקי ערר על קביעת המל"ל. לאחר קיום הועדה קיבלתי את ממצאיה ולשמחתי הרבה הועלתה נכותו של התובע ונקבעה לו נכות צמיתה בגובה 20%.

מעבר למשמעות קביעת הנכות החדשה על הקצבה אותה יקבל התובע, יתרון נוסף שלה הוא חיזוק חוות הדעת של המומחה מטעם התביעה מול מומחה הנתבעים. מאחר ושני המומחים מוכרים ונתפסים כאמינים, לו היה המל"ל (בהיותו נתפס כגוף נטול משוא פנים), קובע לתובע נכות בגובה 10%, הרי שזו הייתה מגבה את קביעת המומחה מטעם הנתבעים (7% נכות), בעוד שעתה הקביעה מגבה את מומחה התובעים (23.5%).

בשלב זה הוסכם כי הצדדים יגישו תחשיב נזק מטעמם ולאחר מכן השופט יציע הצעה מטעמו שבמידה והצדדים (או אחד מהם), יחליטו שהיא אינה מקובלת עליהם, התיק יתקדם להוכחות ולהוכחות, סיכומים ולאחר מכן יינתן פסק דין.

התיק טרם הסתיים.

שי וקנין

עורך-דין (רשלנות רפואית ונזקי גוף)

הערה1: אין האמור לעיל מהווה ייעוץ משפטי ואין הוא מחליף פנייה לעורך דין, לשם הערכת סיכויי תביעה.

הערה2: מדובר במקרה אמיתי המנוהל על ידי הכותב בבית משפט השלום בחיפה.