הכרה בטינטון כפגיעה בעבודה
תקציר:
עם הוספת סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי בשנת 2005, קבע המחוקק תנאי סף לפיהם יקבע אימתי יוכר טינטון כ"פגיעה בעבודה". לשון הסעיף השאירה מקום לפרשנויות שונות של הצדדים, דבר אשר הביא להתגבשותם של מבחנים בפסיקתו של בית הדין הארצי בעניין.
אימתי יוכר טינטון כפגיעה בעבודה?
הטינטון הוא הפרעת שמיעה המאופינת בדרך כלל בצפצופים, או רעשים באוזניים הנשמעים אך ורק לאדם הסובל מההפרעה. לא פעם גורם אותו רעש תמידי לאדם לתופעות כגון, עצבנות יתר, חוסר שינה, ו/או דיכאון. אחד הגורמים להפרעת הטינטון הוא חשיפה ממושכת לרעש מזיק, ולענייננו, חשיפה ממושכת לרעש מזיק במקום העבודה.
אימתי יוכר טינטון כפגיעה בעבודה ? סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי קובע את התנאים אשר צריכים להתקיים בכדי שטינטון יוכר כפגיעה בעבודה. בנוסף לקיומם של כל התנאים הרלוונטים של הסעיף הדן בליקוי שמיעה (ראה מאמרים נפרדים) על המבוטח צריך להוכיח התקיימם של התנאים הבאים:
1. הפחתת שמיעה בשיעור 25 דציבל בתדירויות הגבוהות.
2. על הטינטון להיות מתועד ברשומות לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק.
3. הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי.
במסגרת הלכת ברכליס התווה בית הדין הארצי את אמות המידה אשר יסייעו בבחינת עמידתו של המבוטח בדרישות הסעיף לעניין טינטון, להלן:
[א] נדרשות פניות לטיפול רפואי " העולות על שתי פניות אקראיות".
[ב] הפניות צריך שתהיינה על פני משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי.
[ג] היקף הפניות הדרושות יקבע בכל עניין לאור "מהות התלונות, לרבות תיאור ההפרעה והפגיעה בתפקוד, וכן לאור ההפניות למומחים שונים והבדיקות והטיפולים שעבר המבוטח".
[ד] בדיקות שונות יכולות לבוא במניין הפניות, אם נבדק במסגרתן עניין הטנטון "והמבוטח תאר במהלכן פגיעה מתועדת בתפקוד כתוצאת הטנטון".
[ה] אין להביא במניין הפניות, פניות שנעשו לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, מאחר והתנאים לבחינת התביעה נדרשים להתקיים במבוטח במועד הגשתה.
[ו] בדיקות שנעשו על פי הנחיית המוסד לביטוח לאומי, לא יכללו במניין הפניות.
[ז] הרישומים הרפואיים כוללים תיעוד להפרעה מתמשכת ולפגיעה בתפקוד עקב הטנטון.
בפסק הדין בעניינו של מיכאל קנטור קבע בית הדין הארצי כי "ייתכנו מקרים שבהם הפניות לרופאים ילמדו על האותנטיות של התלונה גם אם לא נרשמה מפורשות פגיעה בתפקוד", וכן כי "הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבת בפניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשומות אבל אין הדבר בבחינת תנאי בל יעבור כי ברשומות הרפואיות יינתן ביטוי מילולי ומפורש להפרעה בתפקוד".
חשוב לזכור:
פעמים רבות אנו שומעים מלקוחותינו הפונים אל רופא א.א.ג. בתלונות על טינטון, כי הרופא משיב להם שאין מה לעשות בעניין הטינטון, ואין טעם שימשיכו להגיע אליו (כרופא מומחה) בתלונה לגבי הטינטון. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מי שסובל מטינטון בעקבות חשיפה לרעש מזיק בעבודה, ומבקש לוודא מימוש זכויות מול המוסד לביטוח לאומי, חייב לשוב ולהתלונן בפני הרופא ולוודא שתלונותיו נרשמות.
עו"ד מירב אפרים