חוק הגנת השכר

החוק קובע את הדרך לתשלום שכר עבודה ואת המועדים לשלומו, מטיל סנקציה בגין אי תשלום שכר במועד, ומגן על העובד מפני עיקול שכרו ושעבודו, ומפני ניכויים שלא כדין משכרו.

הגדרת "שכר עבודה" (סעיף 1)- לא כל תשלום שהעובד מקבל במהלך עבודתו מהמעביד נחשב שכר עבודה לצורך חוק זה. הסעיף קובע, שבגדר "שכר עבודה" יבואו אך ורק  תשלומים שהעובד מקבל עקב עבודתו ובמשך עבודתו. למשל, "בונוס" הוא חלק משכר העבודה. לעומת זאת, החזר הוצאות רכב אינו חלק משכר עבודה. 

איסור עיקול שכר עבודה ושיעבודו (סעיף 8)- הסעיף אוסר לעקל, להעביר או לשעבד שיעור מסוים מהשכר, אלא אם כן הדבר נעשה לשם תשלום מזונות. מטרת הסעיף להשאיר בידי העובד סכום כסף שיספיק לו לשם אמצעי קיום בסיסיים.

מועדים לתשלום שכר (סעיפים 12-9)- יש לשלם את שכרו של עובד המשתלם על בסיס חודשי עד תום החודש בעדו הוא משולם.  עם זאת, החוק מאפשר למעביד לשלם את השכר  עד ה- 9 לחודש שלאחר החודש שבגינו משולמת המשכורת.

שכר מולן (סעיף 1)- שכר עבודה הופך להיות מולן אם הוא איננו משולם עד היום התשיעי שלאחר המועד שנקבע בחוק לתשלומו. כך לדוגמא, שכר עבודה עבור חודש ספטמבר הופך להיות מולן אם לא משולם עד ה- 9 לאוקטובר.

פיצויי הלנת שכר (סעיף 17)- בנוסף לשכר המולן יש לשלם פיצוי בסכום הגבוה מבין שתי האפשרויות שלהלן:

1. 5% מהשכר המולן בגין השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלומו + 10% מהשכר המולן בעד כל שבוע נוסף או חלק ממנו.
2. הפרשי הצמדה ממועד תשלום השכר ועד התשלום בפועל + 20% מהשכר ומהפרשי ההצמדה בגין כל חודש.

הפחתת פיצויי הלנה (סעיף 18)- ניתן להפחית או לבטל את פיצויי ההלנה אם המעביד לא שילם את שכר העבודה:

1. בגלל טעות כנה (טעות משפטי בפירוש הוראה בחוק יכולה להיחשב כטעות כנה) .
2. בגלל נסיבות שאין למעביד שליטה עליהן (מצב כלכלי קשה של המעביד אינה נסיבה כזו).
3. עקב חילוקי דעות שיש בהן ממש בדבר עצם החוב, ובלבד שהמעביד שילם במועדו את התשלום שאין לגביו מחלוקת.

התיישנות פיצויי הלנה (סעיף 17א)- הזכות לתבוע פיצויי הלנה מתיישנת במועד המוקדם מבין השניים שלהלן:

1. תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן, או-
2. תוך 60 ימים מהיום שהעובד קיבל את השכר שהפיצוי קשור בו (בית הדין יכול להאריך את המועד ל-90 יום).

במקרה של הלנת שכר חוזרת ונשנית, ובהתקיים מספר תנאים נוספים, תקופת ההתיישנות תהיה 3 שנים  (הזכות לתבוע את שכר העבודה עצמו מתיישנת, כמו כל חוב אזרחי, אחרי 7 שנים).

ניכויים משכר העבודה (סעיף 25)-  חל איסור לנכות ניכויים כלשהם משכרו של העובד, למעט ניכויים שהותרו מפורשות בסעיף 25(א), כגון: סכום שחובה או מותר לנכותו על פי חיקוק (מס הכנסה, ביטוח לאומי), דמי חבר בארגון עובדים, קנס משמעת לפי הסכם קיבוצי או לפי חיקוק, תשלומים שוטפים לקופת גמל, חוב של העובד על פי כתב החייבות כלפי המעביד בתנאי שלא ינוכה על חשבון חוב כאמור יותר מרבע שכר העבודה.

סעיף  25(ב)קובע שכאשר מסיימים יחסי העבודה, המעביד רשאי לנכות משכרו של העובד כל יתרה של חוב שהעובד חייב לו. ("חוב"- סכום הניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ואינו מבוסס על הערכה או אומדנה).

דרך תשלום השכר (סעיפים 4-2)- תשלום השכר חייב להתבצע בכסף ואיננו יכול להתבטא בתשלום של שווה כסף. החוק מאפשר,בסעיפים 3 ו-4, בהסכמת העובד, לשלם חלק  מהשכר  באוכל ובמשקאות המיועדים לצריכה במקום העבודה, ובדיור. בתנאי ששווי אותם מוצרים אינו עולה על המקובל בשוק .

איסור שכר כולל (סעיף 5)- עובד, שחוק שעות עבודה ומנוחה חל עליו, ושקיבל שכר הכולל תשלום בעד שעות נוספות, לגמול עבודה במנוחה שבועית או לדמי חופשה תמורת חופשה או פדיונה – רואים את "שכרו הכולל" כשכר רגיל.  2 אפשרויות שכן ניתן לשלם שכר כולל-

1. כאשר חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל. החוק לא חל על כל העובדים. החריגים מנויים בס' 30 לחוק -כוחות הביטחון, דיילים, צוות אויר וכו'.
2. אם הדבר נקבע בהסכם קיבוצי שאושר על ידי שר העבודה והרווחה.

אם המעביד מבקש להעניק תוספת גלובלית, הוא נדרש להצביע על רישום מדויק של השעות הנוספות.

שכרו של עובד שנפטר(סעיף 7)- שכרו של עובד שנפטר לפני ששולם השכר המגיע לו, ישולם השכר, על אף האמור בדיני הירושה, לידי מי שהעובד הורה לעניין זה. לא הורה- ישולם לבן זוגו. אם אין לו בן זוג- ליורשו.