אין פסול – להיעזר בחוקרים פרטיים
המהומה התורנית סביב פרשת הנשיא קצב – קשורה בשימוש בחוקרים פרטיים, לקראת הערעור בבית המשפט העליון.
השימוש בחוקרים פרטיים במשפטים בכלל ובמשפטים פליליים בפרט, נפוץ בכל העולם ובמיוחד בארה"ב. אין פסול או פגם בשימוש בחוקרים ובמידע שהושג על ידם, כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק.
בעבר, הוכח לא פעם – שמידע שהושג ע"י חוקרים, הציל חפים מפשע מהרשעה ומאסר.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
השימוש במשרדי חקירות פרטיים, להשגת מידע, בתחומים עסקיים, בתחום המעמד האישי ובתחום המשפט הפלילי, נפוץ מאד ושימושי מאד, בהרבה ארצות בעולם ובולט במיוחד בארה"ב.
במשרדי עורכי הדין הגדולים בארה"ב או במשפטים תקשורתיים של ידוענים, פוליטיקאים, אנשי ציבור ונבחרי ציבור למיניהם – השימוש בחוקרים פרטיים במקרה של תביעות משפטיות – הוא הליך מקובל.
יתירה מכך – יש משרדים המחזיקים באופן קבוע, בצוות העובדים שלהם חוקר/ים פרטיים, הנכנסים לפעולה מיד עם קבלת קליינט חדש שנגדו הוגש כתב אישום פלילי או אזרחי.
להבדיל משיטת המשפט והחקירה בישראל – הפרוצדורה בארה"ב, למשל, מאפשרת לסנגוריה לפנות לעדי תביעה ולראיינם לאחר שנחקרו ע"י המשטרה, פרט לעדים שהתביעה לא מגלה או שומרת עליהם במסגרת "עדי מדינה".
כאשר מתנהל משפט בפני מושבעים – יכולה הסנגוריה, בעזרת חוקרים פרטיים, לברר על עברם, תפיסת עולמם, השקפותיהם הפוליטיות של המשובעים – כדי לדעת אם להתנגד לבחירתם או לאשרם.
כלומר: השימוש בחוקרים פרטיים – במשפטים מתוקשרים וחשובים גם בתחום האזרחי, וגם בתחום הפלילי – מובנה בתוך שיטת המשפט האמריקאית, כמובן למי שיכול להרשות לעצמו, בתנאי שהחוקרים פועלים בהתאם לכללי האתיקה שלהם ולפי החוק הכללי המדינתי.
בישראל השימוש בחוקרים פרטיים – מקובל וידוע, אך פחות נפוץ במשפטים פליליים, בגלל המגבלות הפרוצדורליות הפליליות ובגלל העלות הגבוהה שלא כולם יכולים לעמוד בה.
במשפטים אזרחיים של חברות עסקיות וכלכליות גדולות – השימוש והעזרה הניתנת ע"י חוקרים פרטיים לסנגוריה – היא רבה למדי. כמו כן, מקובלת מאד בתחום המעמד האישי וכפי שציינתי לעיל, אך פחות בתחום הפלילי.
לפי החוק בישראל – אסור לנחקר/חשוד/נאשם – ליצור מגע עם עדי תביעה, או אנשים שנחקרו ע"י המשטרה עד להגשת כתב אישום.
הוגש כתב אישום – מצורפת רשימת עדי תביעה שעל הסנגוריה אסור לבוא איתם בקשר, לראיין אותם או לחקור אותם וכל מגע איתם או ניסיון להשפיע עליהם, או ללחוץ עליהם – הוא בבחינת עבירה פלילית של שיבוש חקירה, הטרדת עד, איומים או סחיטה באיומים. רק עדים שמשוחררים ע"י התביעה, לא זומנו להעיד, או סיימו להעיד – יכולים להיחקר, בתנאי שלא יוטרדו או ינסו לשנות עדותם בצורה לא חוקית. עדים שלא זומנו ע"י התביעה (היו ברשימת עדי התביעה) – ניתן לזמנם באמצעות הסנגוריה אם יש בהם תועלת לנאשם.
חוק החוקרים הפרטיים ושירותי שמירה – התשל"ב-1972, "חוקר פרטי" מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכים אחרים ודרך שירות לכל ושלא לצרכי מחקר מדעי, סקר דעת קהל או פרסום ברבים.
סעיף 7 ג'
שוכנע היועץ המשפטי לממשלה, שהמשך חקירתו של חוקר פרטי עלולה להפריע לחקירת המשטרה בעבירה, יכול לדרוש מהחוקר הפרטי להפסיק החקירה.
נסתיימה חקירה במשטרה – יודיע על כך היועץ המשפטי לחוקר והוא רשאי להמשיך בחקירתו.
עינינו הרואות – ששימוש בחוקרים פרטיים הוא לגיטימי, אין בו פסול או פגם משפטי, מעוגן בחוק המדינה ומוכר ע"י מערכת אכיפת החוק, בתנאי כמובן – שאין סתירה מהחוק ומהמגבלות וכללי האתיקה של החוקרים.
מטרת השימוש בחוקרים במשפטים בכלל ובמשפטים פליליים בפרט
בראש וראשונה – השגת מידע, עובדות, פרטים מסמכים, עדים שאין לצד השני.
במשפטים פליליים – לסנגוריה חשוב לדעת האם יש עדים שהמשטרה והתביעה לא הגיעה אליהם, כנ"ל לגבי מסמכים וראיות אחרות.
כעניין שבשגרה – המשטרה מתרכזת בעיקר בחיפוש ראיות מרשיעות לצורך הגשת כתב אישום וברוב המקרים אינה מתרחבת מעבר לנחוץ ובוודאי לא עושה מאמצים למצוא ראיות ועדים שיכולים לעזור לנאשם.
תפקידם של החוקרים הפרטיים – הוא למלא את החלל החסר הזה בתיק לטובת הנאשם.
קורה לא פעם שהנאשם/נחקר וטוען לאליבי, לא תמיד המשטרה מתאמצת לאשר את דבריו ע"י עדים או מסמכים.
כאן נכנסים לפעולה – החוקרים הפרטיים שתפקידם לספק לסנגוריה את החלקים החסרים בפאזל העובדתי.
לא פעם אנו עדים לבקשה למשפט חוזר – על סמך עובדות וראיות חדשות, שלא היו ידועות בזמן המשפט. לא פעם אנו עדים, לשחרור, זיכוי נאשמים עקב ממצאים חדשים שחלקם הגדול, הובא ע"י חוקרים פרטיים שעשו עבודתם נאמנה ועפ"י החוק.
הבאת ראיות חדשות – יכולה להיעשות בכל שלב בתנאי שלא היו ידועות מראש או ניתן היה להשיגם במהלך המשפט. כמובן שראיות שהושגו בהליך פסול ופלילי – פסולות להגשה.
ראיות ועדויות – שיש בהן כדי לשנות שינוי דרמטי את מהלך המשפט, או את ממצאי המשטרה, את פסק הדין וקביעת השופטים ולהביא לשינוי או מהפך במשפט, לרבות זיכוי מלא או חלקי, ניתן להביא בכל שלב, מטעמים של כללי הצדק הטבעי, וכדי למנוע עיוות דין משפטי.
על רקע זה – השימוש בחוקרים פרטיים, ע"י הנשיא קצב – אין בו פסול או פגם, אם ההליך לא נגוע בעבירה פלילית.
הערה:
המדינה, המשטרה, משרד הביטחון – משתמשים אף הם בחוקרים פרטיים או בחומרים שלהם, כשהדבר נחוץ – כמו מעקב אחרי משתמטים משירות צבאי.
* הכותב הוא עורך-דין, בעל תואר שני במשפטים, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר מדריך בקורס קציני שריון, ראש לשכה של האלוף טל, פרקליט צבאי, יועץ משפטי ביו"ש וברצועת עזה, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז, משנה ליועץ המשפטי של מועצת העיתונות, שופט בבתי דין משמעתיים ופרשן משפטי בהווה.
