אם תלחם החוב למל"ל עשוי להעלם

           עו"ד מירב אפרים

קיבלתם יום בהיר אחד מכתב מהמוסד לביטוח לאומי המודיע לכם כי עליכם להשיב לו סכום כסף נכבד מאחר והתברר כי תשלום הגמלאות לחשבון הבנק שלכם, לפני שנים נעשתה בטעות? מסתבר שהמקרה שלכם אינו מקרה פרטי.  מפרסומי המוסד לביטוח לאומי עולה, כי חובות המבוטחים בגין גמלאות אשר שולמו שלא כדין עומדים על סך של כ- 400 מליון ש"ח. לפיכך הודיע המל"ל לציבור מבוטחיו כי לרשותם עומדים  "ימי חסד", במסגרת מבצע שתוקפו יסתיים בחמש עשרה לחודש, בו הם יכולים לשלם את חובם ללא קנסות והצמדה ובפריסה לתשלומים נוחים.

בטרם אצים החייבים לשלם את חובם, עליהם לדעת כי בלא מעט מקרים, פסק בית הדין כי הדרישה להחזר החוב נובעת מטעות משפטית של המוסד, הרי שהמבוטח פטור מחובת תשלום החוב. במקרים אחרים, בהם החוב נוצר עקב רשלנות של המוסד ובנסיבות שאינן קשורות להתנהלות כלשהי של המבוטח או לכוונת זדון מצידו, היה זה המוסד לביטוח לאומי אשר חזר בו מדרישתו.  בשורה התחתונה התוצאה היתה זהה עבור בעל החוב: אין הוא צריך להחזירו.

             האם מדובר בקצבת זקנה או שמא בקצבה אחרת?

כך למשל, קרה בתיק תביעתו של  י.ש. מאשדוד,שעלה לישראל בשנת 1991 כשהוא בגיל פרישה. עם הגיעו ארצה, כחלק מההטבות של משרד הקליטה החלה להשתלם לו לחשבון הבנק, בסכום אחד, קצבת זקנה וקצבת השלמת הכנסה. אותו קשיש אפילו לא נדרש למלא טופס תביעה למוסד לביטוח לאומי, הכל סודר עבורו ע"י משרד הקליטה.   במהלך השנים לא היתה לקשיש אינטרקציה כלשהי עם ביטוח לאומי ולמעשה לא היה לו מושג לגבי מהות הגמלה אשר משולמת לו מדי חודש (וכי לא מדובר בקצבת זקנה).  לימים, החל הקשיש לעבוד כשומר בחניון בשכר מינימום.  בשנת 2009 כשהוא בן 84, קיבל הקשיש דרישה מביטוח לאומי להשיב לו סכום העולה על 50,000 ש"ח, בגין קצבאות השלמת הכנסה אשר קיבל שלא כדין. פקידי ביטוח לאומי סירבו לחזור בהם מדרישת החוב ולקשיש לו נותרה ברירה, כי אם לפנות לבית המשפט. במהלך הדיון,  חזר בו המוסד לביטוח לאומי מדרישתו להחזר החוב.

         חוב של 270,000 ש"ח נמחק                 

במקרה נוסף לדוגמא, ח.ב. מבאר שבע, עולה חדשה,  קיבלה מאז עלייתה ארצה גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי. בשנת 2009 קיבלה ח.ב. מביטוח לאומי מכתב דרישה להחזיר סכום של כ- 270,000 ש"ח, בגין קצבאות שקיבלה לטענת המוסד, שלא כדין.  דרישת התשלום גררה אחריה מכתבי דרישה רבים והתראות לפני עיקולים.  הטענה של ביטוח לאומי היתה כי החל משנת 1991, התגוררה אותה אשה עם "בן זוג" (ללא נישואין) ולא דיווחה על כך לביטוח לאומי.  בבית הדין טענה האשה כי רק בשנת 2003 תוקן סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, באופן שמגדיר "בני זוג - לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו", והתיקון חל אך ורק על גמלאות אשר שולמו מיום 01.01.03 ולאחריו. במהלך הדיון חזר בו ביטוח לאומי מטענותיו כך שכל החוב נמחק.

האם לשלם את החוב או לפנות להליך משפטי?

בטרם פונה המבוטח להליך משפטי, רצוי כי ראשית דבר, ידע כי במקרים מסויימים ניתן לפנות גם לוועדה לביטול חובות אשר יושבת במוסד לביטוח לאומי, אשר מתפקידה לבחון מקרים של מבוטחים, אשר מטעמים כלכליים, סוציאלים או רפואיים, לא יכולים להשיב את החוב. כחלק מהשיקולים אשר נלקחים בחשבון, מתייחסת הוועדה גם לנסיבות היווצרות החוב. האמנם, לאחרונה, כחלק ממדיניות המוסד לביטוח לאומי למלא את הקופה הציבורית, נראה כי ידיה של הוועדה לביטול חובות נכבלו אולם יחד עם זאת, יש לזכור כי החלטתה של הוועדה לביטול חובות אמורה להתקבל בהתאם לכללי המינהל התקין. האם הוועדה סירבה להכיר במקרה ככזה המזכה את המבוטח בביטול חובו, יכול המבוטח שסבור כי נעשה לו עוול לפנות לבית הדין, על מנת להעמיד למבחן את ההחלטתה בבית הדין האזורי לעבודה.

לצערי, אין כללי אצבע על פיהם ניתן לקבוע באופן גורף באילו מקרים בית הדין יטה לטובת המבוטח ובאילו מקרים יפסוק לטובת המוסד לביטוח לאומי. כל מקרה ונסיבותיו הוא ולא ניתן להקיש ממקרה אחד למשנהו.  כמובן שאין האמור מתייחס למבוטחים אשר פעלו במרמה וקיבלו גמלאות תוך ביצוע מעשה רמייה והתחזות.  להם לא נותר אלא להשיב את מלוא הסכומים במלואם ולנו לא נותר אלא לגנות מעשים אלו, שפוגעים בכל אחד ואחד מאיתנו, הגוזלים את הקופה הציבורית, מקטינים את יכולתו של המוסד להעניק סיוע לנזקקים וגורמים לנימה של סקפטיות מצידו של המוסד לביטוח לאומי, כאשר אנו מגישים תביעות לגיטימיות.

                                                 ומה אם מדובר בחוב של דמי ביטוח

כל תושב ישראל מגיל 18 ומעלה, למעט חריגים כגון אישה נשואה שאינה עובדת או חייל בשירות סדיר שאינו עובד, נדרש לשלם דמי ביטוח לאומי, וזאת בהתאם להכנסותיו ולמעמדו. בפועל, ישנם לא מעט מבוטחים אשר צברו חוב בגין אי תשלום דמי הביטוח, הנדרשים להסדיר את חובם מייד. בשנה שעברה, פסק בית הדין האזורי לעבודה בנצרת כי על חוב דמי ביטוח חלה התיישנות לפי חוק ההתיישנות לאחר פרק זמן של 7 שנים. בית הדין האזורי השווה בין דמי ביטוח לביטוח לאומי לבין ארנונה לרשויות המקומיות, וקבע כי כשם שעל חובות ארנונה חלה התיישנות, יש להחילה גם על חובות דמי ביטוח, שהרי מבחינה מהותית אין הבדל גדול בין הרשות המקומית למוסד לביטוח לאומי, שהרי שניהם גובים כספים אשר אמורים לאפשר להם לפעול באמצעותם לטובת האזרחים / המבוטחים, המחוייבים בתשלומם.    משמעות פסק הדין הוא כי חובם של מבוטחים, אשר נוצר לפני למעלה משבע שנים, פטורים מתשלום. המוסד לביטוח לאומי, לא יכול היה להשלים עם המשמעות הפיננסית כבדת המשקל של פסיקה זו ולפיכך הוגש ערעור המתנהל בימים אלה בבית הדין הארצי לעבודה.

ככל שבית הדין הארצי יאמץ את פסיקתו של בית הדין האזורי בעניין התיישנות חוב בדמי ביטוח, תהיה זו בשורה חדשנית ומרחיקת לכת עבור מבוטחים רבים.

הכותבת היא עו"ד , מומחית למימוש זכויות רפואיות ולתביעות מול המל"ל