העובדה שלרבים מאזרחי ישראל חובות להוצאה לפועל גורמת למשרדי הרישוי ברחבי הארץ, להתנות את חידוש רישיון הנהיגה בתשלום החובות. שיטה שלכאורה, אמורה להרתיע ולגרום לאזרח "להסדיר חובותיו" אך לא פעם, הדבר פוגע בזכויות היסוד של האזרח.

שיטה זו אושרה במסגרת ישיבה של ועדת החוקה של הכנסת מיום 22/6/2009, בה תוקנו תקנות ההוצאה לפועל, תיקון אשר נחשב להמשכה של 'הרפורמה במערכת ההוצאה לפועל', כפי שהוכרזה בשלהי שנת 2008, אשר מהותה הקלה על הנושים בגביית החובות.

מה התנאים להטלת הגבלה על רישיון הנהיגה של חייב?

סעיף 66א(6) לחוק ההוצאה לפועל קובע כי בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל חייב מלקבל, להחזיק ו/או לחדש רישיון נהיגה.
הסעיף מונה מספר מצבים, שבהם לא תוטל הגבלה כאמור על החייב:

1.הטלת ההגבלה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב. כפי שפורסם באתר המשרד תחת חדשות התעבורה, המתעדכנות מדי חודש, ביום 21/12/10, לשכת ההוצאה לפועל בתל אביב דחתה בקשתו של חייב לבטל את ההגבלה שהוטלה עליו - אי-החזקת רישיון נהיגה, מאחר ולא הוכיח כי ההגבלה תפגע באופן ממשי בעיסוקו.

2.הגבלה כאמור תפגע באופן ממשי ביכולת החייב לפרוע את חובותיו.

3. הגבלה כאמור תפגע בנהג מפאת נכותו או מפאת נכות של קרוב משפחה התלוי בו.

לאור סעיף 66ב(א) לחוק ההוצאה לפועל, בכדי להגביל את רישיונו של החייב יש צורך (בנוסף לתנאים לעיל) בהתקיימות אחד מהתנאים הבאים:
1.החייב הובא בפני רשם ההוצאה לפועל ולא נתן הסבר סביר על סיבת אי פירעון חובותיו, ובלבד שחובות אלו גבוהים מ-500 ₪.

2. החוב נשוא בקשת ההגבלה הוא חוב מזונות (מלבד מזונות שגובה המוסד לביטוח לאומי.

3.החייב הוא בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו – ועברה שנה מיום המצאת האזהרה לחייב בחוב של 500 שקלים ו/או חצי שנה ממועד המצאת האזהרה כאמור בחוב העולה על 2500 ₪.

מהי הפרוצדורה להטלת הגבלה על רישיון החייב?
תקנות 22א, ו22ב לתקנות ההוצאה לפועל קובעות את אופן הטלת ההגבלה:

• על בקשת הטלת ההגבלה להיות בכתב.
• על המבקש לאמת בבקשה את פרטי החייב כנגדו מבקשים את ההגבלה.
• לאחר אלו תומצא לחייב אזהרה בידי מערכת ההוצאה לפועל ערוכה לפי טופס 5 לתוספת לתקנות ההוצאה לפועל.
• במידה ולאחר הוצאת האזהרה כאמור החייב לא פרע את חובו ולא התייצב בלשכת ההוצאה לפועל במשך 30 ימים תוטל ההגבלה.

ההחלטה מעוררת מחלוקות רבות, וקשה להבין את הקשר שנמצא כרלוונטי במערכת ההוצאה לפועל, בין חובות לגופים שונים, הן פרטיים והן ממשלתיים, לבין הזכות הבסיסית של האזרח לחופש התנועה הגלום בהחזקת רישיון הנהיגה, שמהווה, בקרב אזרחים רבים קריטריון מכריע ואקוטי במקומות העבודה השונים. לא ניתן להתעלם אפוא מהפגיעה בחופש העיסוק, המעוגן בחוק יסוד: חופש העיסוק משנת 1992.

רישיון הנהיגה של האזרח הישראלי לא צריך שיהא מותנה בתשלום חובות להוצאה לפועל. לעניות דעתי אין כל רלוונטיות לכך שאדם שלא עלה בידיו לשלם חובותיו, תהא הסיבה לכך אשר תהא, תשפיע על אפשרותו לחדש את רישיון נהיגתו.

ההחלטה מעוררת תסכול רב בקרב האזרחים, ויכולה להוביל לביצוע עבירות חמורות כגון נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה המעמידה לצידה כתב אישום משטרתי, צבירת 8 נקודות ואף הזמנה לדין בבית המשפט.

חשוב לציין כי גרירה של מס' דו"חות יכולה להוביל לפסילת רישוי בת 3 חודשים בשל צבירת נקודות ולפסילת רישיון הנהיגה בבית המשפט, רק בשל אי תשלום חובות ההוצאה לפועל ולא כתוצאה מעבירת תעבורה כלשהי (למעט נסיעה ללא רישיון תקף).

מקרים דומים אשר ניתן למצוא מדי יום הינם חובות למרכז לגביית קנסות. במידה ולא שולם תשלום קנס, אף אם מדובר בעבירה קלה ביותר, לא יחודש רישיון הנהיגה במשרד הרישוי וזאת על סמך דיווח של המרכז לגביית קנסות.

בהיר ונהיר כי אם אי חידוש רישיון הנהיגה כתוצאה מחוב על תשלום קנס מקומם עד מאוד, אי חידוש רישיון נהיגה בשל חוב להוצאה לפועל מקומם אף יותר.

מבלי להקל ראש בעבירה של נסיעה ללא רישיון נהיגה תקף, יש להבדיל בין עבירה זו שבמקרים המתוארים אין סכנה ממשית בצדה, לעבירות של נהיגה בשכרות, תאונות דרכים, מהירות מופרזת ואף נהיגה תוך דיבור/ החזקה של טלפון נייד.

עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם נהגים לא שמים לבם לתוקף רישיון נהיגתם ומקבלים בשל כך כתב אישום והזמנה לדין. במקרים לא מעטים לא מתייצבים הם בבתי המשפט כתוצאה מבעיות אישיות ונשפטים לפסילות שאינן קצרות מבלי ליתן את הנימוק שמדובר בפקיעה בשל חוב להוצאה לפועל/ למרכז לגביית קנסות. לאחר שיודעים על הפסילה ומעוכבים שוב לבדיקה, כבר ישנה עבירה של נהיגה בזמן פסילה והדרך לבית הסוהר קרובה מתמיד.

לא פעם ישנם מצבים שנהגים נכנסים לבית הסוהר שבעברם רק עבירות של נהיגה ללא רישיון בתוקף ואף לא עבירה אחת חמורה, כל זה נובע מאי תשלום למרכז לגביית קנסות או להוצאה לפועל, לבטח לא עבר פלילי כלשהו.

הנני סבור כי הסעיפים שהוזכרו הינם דרקוניים כלפיי האזרח ורישיון נהיגתו ואין כל סיבה להשתמש במרכז לגביית קנסות או בהליך ההוצאה לפועל בכדיי לגרום לאזרחים להסדיר חובם אלא להמשיך ולהשתמש בהליכים אשר נהגו להשתמש עד כה.

צריך לזכור כי בדרך כלל מדובר בנהגים קשיי יום שעול הפרנסה מונח על כתפם ורישיון הנהיגה חשוב להם עד מאוד, והימנעותם מתשלומים למרכז לגביית קנסות/ ההוצאה לפועל לא נובע כתוצאה מזלזול בהליך או מבחירה, אלא מקושי יום יומי בפרנסתם, ואי חידוש רישיון הנהיגה מרע מצבם אף יותר.

האם נשמע סביר כי חוב (לדוגמא לחברה סלולארית) יוביל אזרח לאי חידוש רישיונו ועד כדי מאסר בפועל? לדעתי לא מן הראוי לעשות כן, יש לבצע הערכה מחדש ולהוביל לביטול הגזירה.