בית אבות בעיר, בית אבות בכפר
זוכרים את הסיפור על עכבר העיר ועל עכבר הכפר? בסופו של הסיפור העכברים לומדים שיש יתרונות לחיים בעיר ויש יתרונות לחיים בכפר וכל אחד מעדיף לחיות את חייו במקום שמתאים לו יותר מכל. גם כאשר ניגשים לבחור בית אבות ניצבת בפנינו הבחירה בין מקומות הנמצאים בעיר לבין מקומות המוקמים בכפר. בין אם מדובר במקום שנועד לדיירים עצמאיים לחלוטין או בית אבות לתשושי נפש עלינו להחליט מהו המקום הטוב ביותר עבור מי שעתיד להתגורר שם
בית אבות בעיר
היתרונות של בתי אבות שנמצאים בעיר הינם ברורים. בעיר יש הרבה מקומות בילוי, מרכזי תרבות, חנויות ושאר פעילויות שעושות את החיים למעניינים יותר. מובן מאליו שלא כל הערים זהות וישנן ערים עם יותר מוזיאונים, בתי קפה וחנויות מאשר בערים אחרות. יתרון נוסף של העיר היא העובדה שיש יותר תחבורה ציבורית בעיר: גם בתוך העיר וגם אליה ממקומות אחרים. הדבר מקל על הניידות בתוך העיר וגם מקל על הקרובים שבאים לבקר את הדייר במקום.
יתרון נוסף של העיר הוא שלרוב יש יותר אפשרויות בתחום הטיפול הרפואי בעיר מאשר מחוצה לה. אם אנחנו בוחנים בתי אבות לתשושי נפש או לדיירים שזקוקים לטיפול על בסיס קבוע נדמה שיש עדיפות לכך שהם יחיו במקום שבו יש יותר גישה לרופאים ולטיפולים.
בית אבות בכפר
אבל גם בית אבות בכפר מביא עימו סל של יתרונות. כאשר אנחנו מדברים על הכפר, אנחנו מדברים על מקום מחוץ לעיר, הרחק מההמון הסואן, מרעש המכוניות, מזיהום האוויר ומההמולה הבלתי פוסקת. מי שמעדיף את הכפר מעוניים למצוא קרוב לוודאי בית הורים שבו השלווה שורה וניתן ליהנות מאווירה רגועה, מנוף יפה, ממרחבים ומאוויר טוב. הכפר מבטיח שפע של מקומות שבהם ניתן לטייל וללכת ללא חשש ממכוניות וללא הרעש של העיר.
היתרונות שהוזכרו מקודם לגבי בית אבות בעיר עלולים לגרום לחשוב שאכן בית בכפר הוא איננו בחירה כל-כך טובה. עם זאת חשוב לזכור שכיום ניתן למצוא רופאים גם מחוץ לעיר. בתי אבות שממוקמים מחוץ לעיר יכולים להבטיח לדיירים את כל הטיפול הרפואי הנדרש ובמידת הצורך ניתן להגיע אל העיר הסמוכה כדי לקבל טיפול מיוחד. גם בני המשפחה עשויים דווקא להעדיף ביקור בכפר וליהנות לא רק מחברתו של ההורה המתגורר במקום אלא גם מהסביבה שבה הוא גר. מה יותר נעים מטיול משפחתי בחיק הטבע?
הבחירה ניצבת בפנינו כשאנו ניגשים לבחור בית אבות. עכברי העיר שבינינו יעדיפו אולי להישאר בעיר ואילו עכברי הכפר ישמחו להמשיך ולגור בסביבה שאותה הם מעדיפים: על טעם ועל ריח אי-אפשר להתווכח.