עמית שלום, אני בן 32, עובד כשנתיים בחברה לייעוץ ארגוני. הבעיה שלי היא, שכל פעם שאני מקבל ביקורת מהבוס, או תגובה לא מפרגנת מעובדים אחרים,  אני נשבר מזה, ונהיה מאוד מבואס.  זה ממש יכול להשפיע עלי למשך כמה ימים, שבהם כל ההתלהבות שלי מהעבודה נעלמת, כולם נראים לי מעצבנים, והמשימות  משעממות.  אשתי אומרת שאני צריך ללמוד לקבל ביקורת, ושגם באירועים חברתיים אני כל הזמן מספר על ההישגים וההצלחות שלי, ומחפש שיתנו לי מחמאות. אני לא מסכים, שאני מחפש מחמאות, אבל ברור שאני לא מתנגד.  כשאנשים מראים לי שהם מעריכים אותי, זה נותן לי אנרגיה וכח להמשיך, ואז אני מרגיש שאני יכול הכל. אולי אני צריך פשוט לחפש עבודה אחרת, ולהיות רק בסביבה שיש בה אנשים מפרגנים. אהוד 

שלום אהוד, אתה מתאר שתי חוויות השונות זו מזו באופן קיצוני. כשאתה מקבל מחמאות, אתה מתמלא כוחות, וחש התלהבות וערך עצמי גבוה, לעומת זאת כשאתה   מקבל ביקורת, אתה מאבד עניין, הופך מדוכא, ומרגיש שאתה מתמוטט.  כולנו רוצים להרגיש מיוחדים ושווים בעיני הסביבה, ואנחנו מתאכזבים, כשאנחנו לא משיגים זאת. אולם הקושי שלך נעוץ, לא בעצם החוויה, אלא בעוצמה  הגבוהה שלה. אני מניח שבמצבים כאלה, לא עוזר לך להזכר בעובדה שאתה אובייקטיבית עובד טוב ומוערך. כמו כן לא עוזרת לך האמירה ש"צריך ללמוד לקבל ביקורת".

הרצון להרגיש מיוחד ושווה קיים כבר בילדות, למשל כשילד מראה לאמא את הציור שצייר בגן. דרך אחת לספק את הצורך הזה, היא להתפעל מהציור, להחמיא לילד שלך באופן ישיר, ולהגיד  לו כמה הוא מוכשר. דרך נוספת היא להתייחס אליו ולעולמו הפנימי: להתעניין איך צייר את הציור, מה הציור מבטא, למה בחר לצייר אותו וכד'. ההתייחסות למי שהוא ולמעשיו, גורמת לו להרגיש מיוחד, גם כשאין דגש על מחמאות. הוא לומד שיש מי שרואה אותו ומתעניין בו, ומפנים שיש בתוכו חלקים מעניינים ובעלי ערך. ניתן לדמות  את המחמאות הישירות לממתקים, ואת ההתעניינות והעיניים שרואות, לאוכל מזין שבונה את הגוף. נראה שאתה התרגלת להסתמך על ממתקים כמזון העיקרי שלך. הם אמנם נותנים תחושה טובה, אך היא רגעית בלבד.

אין טעם לעזוב את העבודה, בשום מקום לא תקבל תמיד מחמאות. זה בסדר גמור  שאתה רוצה להרגיש שווה, אך האתגר הוא להרחיב את מגוון המזון שנותן לך אנרגיה. המשימה היא להפנים שמלבד מחמאות, יש עוד התייחסויות, שתורמות לתחושת הערך העצמי. כך  אינטראקציה חברתית, שבה יש אכפתיות והתעניינות הדדית, עשויה לתרום לתחושה שאתה אהוב ומוערך, גם אם לא התפעלו ממך. אפילו סיטואציה שבה הבוס נותן הערות, ומסביר איפה טעית, עשויה למלא ולתת כח, כי הוא מתייחס אליך, משקיע בהכשרתך, וסומך עליך שתשתפר.

לשינוי המצב דרושה עבודה פנימית. בפעם הבאה שתקבל ביקורת, או שתחסר לך מחמאה, נסה,  אם תוכל, לעצור, ולראות את הסיטואציה אחרת. כך עם הזמן ובהדרגה תשתנה העמדה הפנימית שלך. 

עוד על טיפול פסיכולוגי ופסיכולוגיה - עמית ורהפטיג  - פסיכולוג קליני:

פסיכולוג | פסיכולוג קליני מסביר על טיפול פסיכולוגי לצעירים