עמית שלום, אני מודאגת בגלל הבן שלי. הוא הבכור, בן 35  ועדיין לא עשה כלום עם החיים שלו. האמת היא, שהוא פשוט כשלון. הוא למד באוניברסיטה תואר במדעי החברה, אבל לא השקיע, ולא הצליח במבחנים. בסוף הוא אפילו לא סיים את התואר. בשנים אחר כך, הוא היה מעורב בהרבה מיזמים. פעם פתח בית קפה, פעם אחרת הקים חברת שיווק. שום דבר לא התרומם, שום עסק לא הפך לרווחי. אני יודעת, כי הוא תמיד בא לבקש מאיתנו מימון. הוא מתאר בעיניים בורקות את התכנונים שלו, ואיך הוא הולך להצליח בגדול. משם מה אני ואבא שלו קונים את זה, אנחנו לא יכולים לסרב. אין צורך להגיד שכל השנים לא ראינו פרוטה בחזרה. בשבוע שעבר הוא בא שוב לבקש מאיתנו כסף, ואני מתלבטת מה לעשות. אני חושבת שאולי הכל באשמתנו, פינקנו אותו מידי, והוא לא מוכן להתאמץ כדי להצליח. הפעם אני חושבת לסרב לבקשה שלו.   רינה

רינה שלום, מה זה אומר ילד "מפונק"? האם הוא לא מוכן להתאמץ? או אולי זה נובע מתוך קושי פנימי?

מה שבטוח מהסיפור שלך, זה שבנך רוצה להצליח בכל מאודו. שוב ושוב הוא מנסה, שוב ושוב הוא פונה לעזרתכם. אני מניח שמבלי שאמרת לו את דעתך, הוא מרגיש לא שווה וכשלון. זה בודאי לא קל בשבילו לבוא אליכם  ולבקש עזרה. והנה בכל זאת הוא לא מוותר. באופן נואש הוא שואף להוכיח לך שאת טועה, להראות שהוא הילד המוצלח של אבא ואמא.

מה כל כך קשה לו, שמחבל בסיכוייו להצליח? סיבה אפשרית אחת היא, כמה אירוני, דווקא הציפיות שלכם. כבן בכור יכול להיות שהציפיות שלכם ההורים, ממנו, הן כל כך גבוהות, שאין לו שום סיכוי לעמוד בהן. כך כל פרויקט הוא מתחיל בתקווה לא ריאלית להצליח בענק. לכבוש את העולם, ולהוכיח לכם כמה הוא מוצלח. אבל אז הוא נתקל במכשולים ובעיות , הקיימים בכל פרויקט. אלו מזכירים לו כמה הדרך לא פשוטה, וכמה ההר הוא גבוה. אז הוא נתקף מן הסתם בבהלה, ורוחו נופלת. בסופו של דבר הוא נכשל.

מתוך דבריך עולה כי בנוסף לדאגה שאת חשה, יש גם אכזבה עמוקה מבנך. נראה  שאת לא יכולה לקבל את זה שהבן שלך, אינו הילד המוצלח שלו פיללת.  אני חושב שתוכלו לעזור הרבה לבן שלכם, אם תשלימו עם מי שהוא. תעריכו ותאהבו אותו, בזכות מי שהוא, בלי למדוד ובלי לתת ציונים. אחר כך  תאמרו לו זאת במפורש, בשיחות אישיות. זה עשוי לשחרר אותו, אפילו בגילו.

אני מסכים איתך שהמימון שלכם אינו תורם לו. הוא רק מגדיל את הציפיות המועמסות על כתפיו, ומציג מסר, שאתם מוכנים לעשות הכול כדי שיצליח, העיקר שיצליח. אני חושב שזה מלחיץ פי כמה בשבילו לדעת, שכישלון יגרום לכם להפסד כספי. כדאי להסביר לו את הסיבות להפסקת המימון. הוא אולי יכעס, אבל יש לי תחושה, שבסופו של דבר הוא יקבל זאת, ויוקל לו.

מחבר המאמר- עמית ורהפטיג, פסיכולוג קליני. עוד על טיפול פסיכולוגי לצעירים ופסיכולוגיה:

פסיכולוג | פסיכולוג קליני מדריך על טיפול פסיכולוגי לצעירים